טעימת וושינגטון

נפגשנו בפורום של שרון ואסף בבתי שבכפר סבא לטובת טעימת וושינגטון. השלד לטעימה היו יינות שאותם הבאתי מהטיול המדובר, יחד עם מעט חיזוקים שמצאנו מהיבוא המקומי הדל. מטרת הטעימה הייתה לחשוף בפני חברי הפורום ואורחים נוספים את האזור דרך היינות, הסיפורים והחוויות מהטיול.

רשמים נוספים אתם מוזמנים לקורא אצל בוב ( שכתיבתו היא כרגיל תענוג)

Feather 2005 - הקברנה של רנדי דון בפורטפוליו של יקב Long shadows. האף נותן הרבה מאוד פרי בשל וטוב לצד ירקרקות קלילה ונעימה. הפה לעומת זאת טאני ושרירי עם מרירות בולטת. לא יין רע, רחוק מכך, אבל הוא מרגיש  קצת טכני מידי ולא הכי מחובר. הקברנה של דון מנאפה מאותה השנה הציג משהו אחר לגמרי. אולי הפער הוא הכרות של הינן וחיבור שלו לטרואר?

Northsatr merlot 2001 - מהיבוא המקומי. יקב המתיימר לייצר את המרלו הטוב בעולם. אם הבקבוק הזה הוא דוגמה מייצגת, אז האנשים שם ממש לא בכיוון. האף אלכוהלי וירוק, הפה רופס עם טעמים מאוד בשלים. יש כאלה מסביב לשולחן שאהבו, אני לא התחברתי.

Rotie Cellars, Little g 2010 - גראנש זני מחלקה יחידה. האף תותי פרוטי עם קצת פלפל לבן, הפה הוא לחובבי הגראנש, מעט מתקתק עם חמיצות טובה שמחזיקה אותו לכל האורך. יין טוב שיהיה מעניין לראות כיצד הוא יתבגר.

L'ecole 41 , apogee 2005  - בלנד בורדו מבוסס קברנה מהיבוא המקומי. הפרי מגיע מחלקת Peepr Bridge הנחשבת מוואלה וואלה. האף עם פרי אדום/שחור מלא ועשיר, מתובל בירקרקות נעימה. הפה עם פרי טוב ולא בשל מידי, עדיין מעט מחוספס, ומרגיש קצת רזה אחרי שאר היינות ששתינו.  יין רגוע, הרמוני וטעים. הפתעה נעימה ועליית מדרגה באיכות לקראת השלישייה המסיימת.

Figgins 2009 - בלנד בורדו מחלקה יחידה בוואלה וואלה. הצבע כהה, בוהק ומרשים. האף עוצמתי עם פרי אדום מדויק,  מעט קסיס ועם מעטפת עץ משולבת היטב. הפה עשיר, ארוך ונדיב עם טעמי סוכריות, פרי וסיומת ארוכה ארוכה. נדיר למצוא יין כל כך צעיר שהוא בו בזמן מורכב, נגיש וטעים. מדרגה אחת באיכות מעל שאר האדומים שטעמנו. מעניין מה ייצא ממנו כשהוא יהיה גדול, אבל כבר בנקודת הזמן הזו הטעימה רק חיזקה אצלי את התחושה שזה היין הכי טוב ששתיתי בוושינגטון.

סיימנו עם שני יינות בפלייט השוואתי:

2007 Cayuse En Cerise - יקב הקאלט הנחשב של וואלה וואלה. הינן הוא כריסטופר ברון, בן למשפחה משפיין (בעלי בית השמפניה ברון-אלבר) שהתאהב בטראור של וואלה וואלה. הכרמים שלו נטועים בחלקות מרובות אבנים, מתוך תפיסה יננית שיינות גדולים מגדלים בטרוארים עניים. היקב ביו-דינמי וכל התוצרת נעלמת תוך מספר ימים לרשימת התפוצה של היקב. היין שהצלחתי למצוא הוא 100% סירה מהכרם השלישי שברון נטע באזור בחלקה ששימשה בעבר כמטע דובדבנים. 

ריחות של סירחון ( עדר כבשים) לצד אנימליות, עישון ,פלפל שחור ומינרליות מוזרה, סוג של חידודי עיפרון או סלעים רטובים. לצד המורכבות הגדולה הזו באף, הפה מעט אכזב. הוא היה  חם, עוצמתי, עם עישון בולט וסיומת ארוכה מאוד. משהו מרגיש בנקודת הזמן הזו לא הכי מאוזן ומחובר. מסביב לשולחן היו כאלה שממש לא אהבו את היין, לי הוא הרגיש כמו יין שנפתח הרבה לפני זמנו. התחושה היא שברגע שהעוצמות קצת ירדו, יתגלה מתחתיהן עושר ומורכבות גדולים. בכל מקרה מדובר ביין עם המון אופי ואישיות שהייתי שמח לפגוש בעתיד.

Rene rostaing cote-rotie 1999 היין השני של היצרן המוערך מצפון עמק הרון.  בלנד של כ13 חלקות סירה מאזור קוט-רוטי.

אף אדמתי עדין עם ריחות של ערמונים, פרי אדום  ומעט תיבול. הפה ממשיך את הקו עם גוף בינוני, טעמי פרי וחמיצות מעולה שמחזיקה את כל החבילה הנעימה והרגועה הזו לאורך כל הדרך. ככל שהזמן עבר, היין התרכך והתעגל בכוס. נראה שהיין נמצא כרגע בשיאו. יין טעים ואלגנטי. אהבתי.