שאטונף דו פאפ 2001

ההיסטוריה של אזור היין המפורסם הממוקם בדרום עמק מתחילה בתחילת המאה ה14 כאשר האפיפיור קלמנס החמישי העתיק את מושב האפיפיורות מרומא לאביניון שמשמשת כבירת האזור. האפיפור וממשכיו טיפחו את הכרמים השונים  מיסדו את אזור היין המפורסם, ונתנו לו את שמו - טירתו החדשה של האפיפיור.

כמעט 700 שנה עברו עד שהאפיפיור של עולם היין העלה מחדש את שאטונף על מפת היין העולמית. פארקר, הידוע בחיבתו ליינות עשירים, כבדים וסמיכים אוהב מאוד את יינות שאטונף והעניק לחלקם ציונים עמטורפים. בין שני האפיפיורים האזור חווה תקופת של עליות וירידות, כאשר המשמעותית מביניהם היא מגפת הפילוקסורה שהשמידה כמעט לחלוטין את תעשיית היין באזור.

2001 נחשבת לשנה מאוד מוצלחת בדרון עמק הרון ובשאטונף בפרט. לאחר עבודת איסוף ארוכה, הצליח אסף לאסוף יחידיו רשימה ראויה מאוד של יינות משנת בציר זו.

צמד הלבנים:
Vieux Telegraphe Chateauneuf-du-Pape La Crau Blanc 2001 - המון תירוש וריחות בשלים של מלון וחבושים. לכמה רגעים שיחרר קצת מינרליות נעימה, אולם גם היא נקברה בחמצון הרב של היין. לא יצא לי לשתות הרבה לבנים מתיישנים מהאזור, אולם נראה שהיין הזה פשוט מחומצן ולא מייצג.

Beaucastel  Chateauneuf-du-Pape blanc 2001 -  היין הלבן של בוקסטל. מבוסס ברובו על רוסאן ונחשב לאחד מהיינות הלבנים הטובים של האזור.  הרבה יותר רענן, פירחוני, עםמעט אפרסק,  ומנרליות של צור. הפה לעומת זאת היה שמנמן וחמאתי. הרבה יותר טוב מהטלגראף, אבל פחות הסגנון שאני מחפש ביין.

האדומים:

Vieux Telegraphe Chateauneuf-du-Pape La Crau 2001 - הגרסה האדומה של טלגראף. אף עוצמתי מאוד עם אדמה, סויה וסיגליות. הפה היה מעט מתקתק ורחב. יין טוב, אבל עדיין מרגיש מעט רופס. את הבקבוק שלי אשמור בצד עד שהמתיקות מעט תתעדן.

2001 Domaine du Pegau Chateauneuf-du-Pape Cuvee Reservee -  רק בשביל היין הזה היה שווה להגיע. הוא נפתח באנמליות ברטית מטריפה שכאשר היא התפוגגה מעט התגלו ריחות מורכבים של רצפת יער. הפה היה פשוט מעולה, עם טאנינים משולבים חמיצות גבוהה ופרי שמחזיק את הפה כל הדרך מבלי להפוך להיות מתקתק בשום רגע. היו כאלה שטענו שהוא מחוספס מידי ושחסר לו מעט פרי, אולם מבחינתי הוא היה היין של הטעימה. למי שיש בקבוק, הייתי ממליץ לשתות עכשיו. הוא יחזיק עוד הרבה זמן מעמד, אבל אני לא רואה לאן עוד יש לו להתפתח.                                

זיו מביע את הערכתו הרבה לפגאו :)

Domaine du Pegau Chateauneuf-du-Pape Cuvee Laurence 2001 - התווית הגבוהה של היקב שיוצאת רק  בשנים שבהם היקב לא משחרר את Da Capo, תווית העל של היקב. אחוז אחד של אלכוהול יותר מהרזרבה, ואיזה שוני עצום בין שני היינות. הברט אומנם אותו הדבר, אבל מתחת יש הרבה יותר פרי ומורכבות. לי הוא הרגיש מעט מתקתק בשלב זה של חייו, אבל אין ספק שעוד 5 שנים הוא יכול להיות ענק.

Beaucastel  Chateauneuf-du-Pape 2001 - אחד מהאייקונים של האזור. האף היה הכי אלגנטי מכל מה ששתינו והכי מתובלן עם פלפל שחור, ערמונים ופרי אדום. הפה המשיך את הקו והיה אלגנטי במפגיע יחסית לבריונים האחרים שהיו על השולחן אבל עדיין נראה שמשהו שם לא הכי מתחבר. כנראה שצריך עוד שנתיים שלוש כדי להגיע באמת לשיא.