יין מהזמן האחרון
Gigal Cote-Roti 2005 - אני מאוד אוהב את יינות צפון הרון כאשר קוט רוטי הוא בדרך כלל ההימור הבטוח ביותר מבין האפליסיונים השונים. היין הזה הוא סוס עבודה. פרי אדום, סיגליות, עישון קליל, גוף בינוני עם חמיצות מעולה שמחזיקה את היין הזה לאורך כל הדרך. כנראה שיפתח מורכבות ועידון בהמשך אבל כרגע יש משהו מקסים בישירות שלו שתלווה נהדר כל אנרטיקוט משוייש שתעמידו מולו. שקד, באזור ה380 שח
Faustino selección especial 2001- לפני כשנה הוא הרגיש לא הכי ברור ומשעמם. הבקבוק הנוכחי נפתח בקדאקס, מסעדה מגניבה בשדרות כדי לציין את טקס קבלת התארים של פני. היין היה נהדר! ריח אורווה טיפוסי לריוחה, עם חמיצות גבוהה שמגובה בפרי דובדבני. היין מרגיש קצת "חם", אבל ממש בגבולות הסביר. בשיאו כרגע אם כי אני בטוח שיתיישן עוד תקופה ארוכה מאוד. נקנה ב135 ש"ח בגראנד סייל של דרך היין. אם הייתי יודע שהוא כזה טעים הייתי קונה שישייה.
2011 Villa Maria, Private Bin, Sauvignon Blanc - אני נוטה לחבב יינות סובניון בלאן מניו זילנד. בשיאם הם מציגים שילוב מרתק בין ירקרקות, טרופיות ומינרליות. היין הזה לעומת זאת היה על הצד הטרופי עם נוכחות בולטת של פסיפלורה. החבר שהביא אפילו שאל אם יש יינות בטעמים :). חביב לארוחה קייצית יחד עם חברים שפחות שותים יין. אנחנו אכלנו יחד עם דג צלוי על המנגל והיה בסדר גמור הכרם, באזור ה70 ש"ח
Luce 1997. נרכש מחבר שחיסל מקרר מתיישן. היין הזה היה די הימור מבחינתי. מדובר בשיתוף פעולה בין פרסקובלדי ממנוטלצינו (הכפר שממנו מייצרים את ינות הברונלו) למונדבי מקליפורניה. היין הוא שילוב של50 אחוז של ענבי סנג'בוזה גרוסו (הקלון ממנו מכינים את הברונלו) עם 50 אחוז מרלו שנבצרו בכרמי פרסקובלדי בכפר. 97 נחשבת לשנה מעולה בטוסקנה והיין הזה, למרות החשש מהשתלטות אמריקאית, מציג אופי ואלגנטיות שאני מאוד אהבתי.
הצבע כבר רימז על הגיל, אבל רחוח גילה שהיין חי ונושם. הפרי והעץ עדיין נוכחים באף אבל הם עטופים בניחוחות מורכבים של רצפת יער. הפה עם גוף בנוני חומצי וטאני קלות. ליווה בהצלחה רבה מנה של טיבון שנעשתה על המחבת. אחרי כשעתיים הוא נפל בכוס. אחרי השיא כנראה, אבל מקסים עכשיו.
2011 Hirsch Zobing riesling - ריזלינג מאוד מעניין. הרגיש כאילו בבקבוק יש קרב בין האופי המינרלי חומצי לאופי הפירותי מתקתק של הזן כאשר היין השתנה במהלך הערב מכיוון אחד לשני. מעבר לכך הסיומת בלתי נגמרת מרמזת על עוצמה אדירה. מחיר טוב לריזלינג מאתגר Fat-guy כ120 ש"ח
2010"Schloss Gobelsburg Riesling "TRADITION - הייננות המודרנית גורסת כי חמצן הוא האוייב הגדול ביותר של היין (אבי פלדלשטיין תיקן ואמר שהיננים שהשאירו את השכל באוניבריסטיה חושבים כך, אבל ניחא). היין הזה של שולס, מנסה לשחזר את פילוסופיית היננות המסורתית באוסטריה כאשר המשמעות המעשית היא תסיסות פתוחות והמון חמצן בתהליך, כי הפילוסופיה אומר כי כמו בן אדם, גם יין צריך הרבה חמצן בשביל לגדול.
התוצאה מפתיעה. היין מרגיש מחומצן רק בקצוות , אבל כמות החמצן הרבה בנתה לו גוף ומבנה אדירים שמחזיקים מינרליות מעולה שמגובה בפרי טוב כל הדרך. לי היין הרגיש אפילו מעט מלוח, אבל היו כאלה שחלקו עליי. יין מעולה, מיוחד ובעיקר לא שגרתי. Fat-guy כ210 ש"ח
Perrin & Fils Chateauneuf-du-Pape Les Sinards 2001 - לא בפעם הראשונה שאני נתקל במלחמה בין הגראנש לסירה ביינות השטאונף שאני שותה. הלא סינארד התחיל מאוד גרנאשי, עם כבדות, תותי-פרוטיות, אדמתיות ותיבול, וככל שהזמן עבר הציג אופי "סירתי" ורענן יותר עם המון פלפל שחור ופרי . יין מאוד מורכב ארומטית שסיפק חוויה מעניינית, למרות שהפה קצת איכזב בכבדות ובחוסר רעננות. שקד - באזור ה200 לבציר חדש
תגובות
הוסף רשומת תגובה