שלושה ימים במלון כרמים
לדעתי, אזור הרי יהודה הוא אזור היין הטוב ביותר בישראל. בצורה קונסיסטנטית מצליחים יקבי העל של האזור (צרעה, קסטל, קלו דה גת, פלאם) להוציא לשוק שנה אחר שנה יינות אלגנטיים שמצליחים להיות בו זמנית מורכבים עם מיצוי פרי טוב, אבל בלי בשלות מוגזמת. הזדמנות לחופשה של כמה ימים ותירוץ של מיני ירח דבש שלחה אותנו לכרמים מתוך ציפייה לאוכל ויין טוב.
40 דקות מכפר סבא, ואנחנו כבר בשערי המלון. בעלייה המפותלת לגבעה עליה שוכן המבנה שתולות גפנים צעירות. מאוחר יותר נגלה כי יש בשטח המלון כ-8 דונם של כרמים שבעתיד כנראה יוכן מהם יין הבית של המלון. הכניסה למלון מהממת וכבר מראה את ההשקעה הגדולה של ישרוטל בעיצוב. הסגנון הוא מודרני, אבל עם קריצה עיצובית לשנות ה-60 ,מה שאומר הרבה שימוש בעץ אבל בעיצובים נקיים וחלקים. החדר שקיבלנו אמנם פנה לצלע ההר, אבל העיצוב וההקפדה על הפרטים ניכרה בכל מקום.
איכשהו כחצי שעה אחרי שהגענו, כבר מצאתי את עצמי מנהל שיחה ערה עם עידן יהודה, מנהל היין של המלון. עידן שם לעצמו למטרה להפוך את המלון למלון יין אמיתי, כזה שבכל ערב על כל שולחן בחדר האוכל יהיה בקבוק פתוח של משהו ממיטב התוצרת של האזור. כדי לעמוד ביעד זה עידן דאג לייצוג של כל יקבי האזור הכשרים בתמחור הוגן מאוד לתמחור במלון (בממוצע כ50-60 שקלים יותר מהמחיר בחנות היין). כמו כן ניתן היה להשיג בבוטיק היין של המלון יינות שקשה למצוא במקומות אחרים כמו שורש לבן או היינות של שוקי מיקב אגור. לצערי ( או לשמחתי) היינות שהבאתי ללוות את ארוחת הערב (כלקח מהביקורים האחרונים במלונות ישרוטל) איכזבו קשות כך שאכן ליוינו כל ארוחת ערב עם יין מתפריט המלון.
כחלק מהחזון הזה מקיים עידן ואנשיו הדרכות וטעימות מיינות האזור כשלוש פעמים ביום בחנות היין. בטעימות אלה מטעים המלון מהיינות שנבחרו באותו החודש ומסביר על טכניקת הטעימה, ניואנסים ביין ושאר רעות חולות שחובבי יין אמיתיים כבר אימצו לעצמם כטבע שני. כחובב מצאתי את החוויה מעט משעממת, אבל בהתחשב בקהל שישב לידי ונראה שזה לו הפעם הראשונה במעמד דומה, נראה שמלון משיג את יעדיו לקרב אנשים עוד קצת לעולם היין.
מלבד חנות היין, תפריט היין בארוחת הערב, מבעבע מתקתק לארוחת הבוקר והצעה ליינות שילוו את המנות, אין כמעט עוד סממנים של יין במלון (מלבד הוינו-טרפי בספא) וזה מעט חבל. ציפיתי להרבה יותר יין מסביבי, לסיורים ביקבי האזור, לבקבוקים פתוחים בלובי ולחוויה דומה יותר לזו של מלונות יין ברחבי העולם, אבל נראה שיש עוד חזון למועד. עידן מספר על כך שיש עוד מספר צעדים שינקטו בקרוב כמו פתיחה של בר היין של המקום, בו יפתחו לכוסות יינות מתיישנים ונדירים יותר, ערבי יננים וחגיגיות בציר שבהם אורחי המלון שיהיו מעוניינים בכך יוכלו להשתתף בבציר של יקבי האזור.
האוכל למי שמתעניין סביר, אם כי לא עומד בציפיות המתבקשות ממלון כל כך יוקרתי. לא שחס וחלילה היה רע, אבל אכלתי במסעדות מלון יותר טובות, גם בישרוטל.
אז מה שתינו בשהותנו?
ירדן בלאן דה בלאן 07 - מעט יותר מלא פרי משזכרתי, אבל עם חמיצות ומינרליות מעולה. מבעבע משובח שיכול לגדול עוד יותר בכמה השנים הקרובות
שורש לבן 2012 - חמיצות, פרי לבן, מעט מתיקות והכל עטוף בחבית שניכרת בעיקר בנפח של היין. ליווה נהדר את ארוחת הערב
עמק האלה קברנה פרנק 2010 - נפתח עם קצת ירקרקות, אבל מהר מאוד הציג פרי אדום שחור נחמד מאוד. ליווה בהצלחה ארוחת ערב מבלי להכביד ולהאפיל על האוכל ונראה לי שזו מחמאה גדולה ליין מבציר 2010 בישראל.
איכשהו כחצי שעה אחרי שהגענו, כבר מצאתי את עצמי מנהל שיחה ערה עם עידן יהודה, מנהל היין של המלון. עידן שם לעצמו למטרה להפוך את המלון למלון יין אמיתי, כזה שבכל ערב על כל שולחן בחדר האוכל יהיה בקבוק פתוח של משהו ממיטב התוצרת של האזור. כדי לעמוד ביעד זה עידן דאג לייצוג של כל יקבי האזור הכשרים בתמחור הוגן מאוד לתמחור במלון (בממוצע כ50-60 שקלים יותר מהמחיר בחנות היין). כמו כן ניתן היה להשיג בבוטיק היין של המלון יינות שקשה למצוא במקומות אחרים כמו שורש לבן או היינות של שוקי מיקב אגור. לצערי ( או לשמחתי) היינות שהבאתי ללוות את ארוחת הערב (כלקח מהביקורים האחרונים במלונות ישרוטל) איכזבו קשות כך שאכן ליוינו כל ארוחת ערב עם יין מתפריט המלון.
כחלק מהחזון הזה מקיים עידן ואנשיו הדרכות וטעימות מיינות האזור כשלוש פעמים ביום בחנות היין. בטעימות אלה מטעים המלון מהיינות שנבחרו באותו החודש ומסביר על טכניקת הטעימה, ניואנסים ביין ושאר רעות חולות שחובבי יין אמיתיים כבר אימצו לעצמם כטבע שני. כחובב מצאתי את החוויה מעט משעממת, אבל בהתחשב בקהל שישב לידי ונראה שזה לו הפעם הראשונה במעמד דומה, נראה שמלון משיג את יעדיו לקרב אנשים עוד קצת לעולם היין.
מלבד חנות היין, תפריט היין בארוחת הערב, מבעבע מתקתק לארוחת הבוקר והצעה ליינות שילוו את המנות, אין כמעט עוד סממנים של יין במלון (מלבד הוינו-טרפי בספא) וזה מעט חבל. ציפיתי להרבה יותר יין מסביבי, לסיורים ביקבי האזור, לבקבוקים פתוחים בלובי ולחוויה דומה יותר לזו של מלונות יין ברחבי העולם, אבל נראה שיש עוד חזון למועד. עידן מספר על כך שיש עוד מספר צעדים שינקטו בקרוב כמו פתיחה של בר היין של המקום, בו יפתחו לכוסות יינות מתיישנים ונדירים יותר, ערבי יננים וחגיגיות בציר שבהם אורחי המלון שיהיו מעוניינים בכך יוכלו להשתתף בבציר של יקבי האזור.
האוכל למי שמתעניין סביר, אם כי לא עומד בציפיות המתבקשות ממלון כל כך יוקרתי. לא שחס וחלילה היה רע, אבל אכלתי במסעדות מלון יותר טובות, גם בישרוטל.
אז מה שתינו בשהותנו?
ירדן בלאן דה בלאן 07 - מעט יותר מלא פרי משזכרתי, אבל עם חמיצות ומינרליות מעולה. מבעבע משובח שיכול לגדול עוד יותר בכמה השנים הקרובות
שורש לבן 2012 - חמיצות, פרי לבן, מעט מתיקות והכל עטוף בחבית שניכרת בעיקר בנפח של היין. ליווה נהדר את ארוחת הערב
עמק האלה קברנה פרנק 2010 - נפתח עם קצת ירקרקות, אבל מהר מאוד הציג פרי אדום שחור נחמד מאוד. ליווה בהצלחה ארוחת ערב מבלי להכביד ולהאפיל על האוכל ונראה לי שזו מחמאה גדולה ליין מבציר 2010 בישראל.
תגובות
הוסף רשומת תגובה