טעימת סנטוריני
גפנים בנות 150 שנה, זן מקומי עם חמיצות טבעית משוגעת, אדמה ענייה וקשה וגפנים בלי השקייה.
2013 Domaine Sigalas Santorini Assyrtico - יין של אחד היקבים הגדולים והמפורסמים באי. בלנד אזורי של אסרטיקו ואטירי בלי עץ כלל.
2013 Hatzidakis Aidani, Santorini, Greece - אידאני זני שהתיישן בנירוסטה.
2013 Gaia 'Assyrtiko by Gaia' Wild Ferment, Santorini - גאיה הוא אולי היקב המפורסם ביותר של האי. לאחרונה החל פרוייקט מאיה של משפחת יצחקי, הבעלים של יקב טוליפ, בו הם מכוונים ליינות ים תיכוניים ונעזרים בשירותיו של Gianni Parakkevopoulos הינן של יקב גאיה. היין הזה הוא אסרטיקו זני, שתוסס עם שמרי בר ומיושן בעץ חדש.
2011 Estate Argyros Assyrtiko, Santorini - אסרטיקו זני מגפנים בנות 60 שנה.
2013 Artemis Karamolegos Aidani Dry White - אידאני זני של יקב בוטיק קטן מהאי.
2013 Gavalas Nikteri, Santorini - אסרטיקו זני מבציר מאוחר יחסית.
2013 Hatzidakis Assyrtico de Mylos Vieilles Vignes, Santorini - עכשיו אנחנו מגיעים לדבר האמיתי. 100% אסרטיקו מגפנים בנות 150 שנה מכרם יחידני.
אם היה קמפיין פירסומי לחבורת ה-Wine Geeks המקומית, כנראה שאלה היו המסרים שלו. סנטוריני, אחד מהאיים היפים של יוון, עולה בשנים האחרונות לכותרות של אותם שרוטי יין, חובבי חידושים שמחפשים תדיר את הדבר הגדול הבא. על הנייר נמצא כאן אזור בעל פוטנציאל אדיר שעובר בשנים האחרונות מהפכת איכות גדולה שמטרתה להצעיד אותו לכיוון המאה ה21.
הכוכב המקומי הוא האסרטיקו. זן אנדמי עם חמיצות מטורפת ונימה מינרלית בולטת. היינות הפשוטים של האי הם יינות קלילים ורעננים עם גוף רזה וחומצה טובה. המורכבים יותר הם יינות האסרטיקו שמקבלים קצת עץ כדי לרכך קצת את החמיצות ולתת ליין יותר גוף ונפח. לצד האסרטיקו, ניצבים גם האטירי (Athiri) והאידאני (Aidani). הראשון נותן לימוניות ומעט עידון לאסרטיקו והשני מספק את הגוון הארומטי והמעט בשל יותר לבלנד.
אסף, שיצא לחופשה משפחתית באי לקח אל עצמו את המשימה המאתגרת לארגן טעימה רחבה של יינות סנטוריני. לצד החשודים המידיים, אסף אסף (משחק מילים) גם יינות קינוח ויינות זניים לא מקובלים באזור כדי להרים טעימה נהדרת.
האף פרחוני, קצת חם, עם פרי לבן ו"בישום" בולט. הפה עם נפח בינוני ועם חמיצות גבוהה מאוד. הסיומת קצת קצרה וחמה והיין מרגיש כאילו חסר לו קצת פרי כדי להחזיק את כל החבילה. סך הכל יין חביב ו"שתי", אבל לא משהו לספר עליו הבייתה.
פרי לבן בשל ומחומצן מעט, הפה פשוט לא טעים. מאוד חם, מרגיש קצת חלול עם מרירות בולטת וחמיצות לא מאוזנת. הצבע הזכיר קצת יינות כתומים, וכך גם רשמי הטעימה. בקיצור, לא כוס התה שלי.
רחרוח אחד ובום היין הזה מחזיר אותי לשנין בלאן המיתולוגי של שבו מהבציר הראשון. אף משוגע של מינרליות של צור ושל שומשום. אחרי שהרושם הראשוני נרגע מעט מתגלים תחתיו גם פרי לימוני טוב וקלייה של חבית. אחרי האף המאוד מיוחד, הפה היה חומצי רחב וקצת חד מימדי. הסיומת בינונית וגם היין הזה מרגיש כאילו הוא נחתך קצת מהר מידי. סה"כ יין סופר מעניין שמעניק חוויה מעניינת ויחודית של הזן.
האף אלדהידי ומוחמצן. הפה דווקא היה טוב בהרבה והראה פרופיל עגול יותר ומתמסר. כנראה שהיין לא נשמר בתנאים אופטימליים כך שלא הייתי קופץ למסקנות הנוגעות להתיישנותו של האסרטיקו.
פרחוני ומאוד מבושם באף. בפה הוא עם גוף מלא ומבנה טוב. קצת מריר וכבד, אבל עשוי היטב. פחות הסגנון שלי, אבל ייצג את הסגון הרבה יותר טוב מה Hatzidakis.
כאן רואים מה קורה כשלוקחים את הזן לאקסטרים. היין דבשי, סמיך ומעט מחומצן עם הרבה שרי ואפרסק יחד עם נגיעה ירוקה לא ברורה. כל השפע הזה עטוף בעץ שכרגע לפחות מאוד נוכח. הפה מאוד מלא, עם מרירות בולטת וחמיצות טובה. אני אישית לא ממש אוהב את הסגנון הכתום הזה, אבל יש משהו מעוד הרמוני בכל העוצמה הזו. מסביב לשולחן היו כאלה שהשוו את היין ליינות ג'ורה ולעוצמה המשוגעת שלהם. היווני הכתום? אולי כשיתבגר עוד קצת.. או שאף פעם לא.
וואו. ליגה אחת מעל כל מה שטעמנו עד עכשיו. מינרליות ואפרסק באף מאוד נקי. הפה עם נפח מעולה, חמיצות נהדרת יחד עם פרי איכותי מאוד. הסיומת ארוכה ומרגישה כמעט מלוחה. אחרי שהכל נגמר ולמרות הניקיון של היין, הרגשתי משהו כמעט אדמתי בעוצמה שלו. יין נהדר שהייתי יותר משמח לפגוש בעוד כמה שנים. ומדהים שהאלגנטיות הזו עוטפת בפנים 15% אלכוהול שלא מרגישים אפילו לשנייה. מומלץ!
תגובות
הוסף רשומת תגובה