ערב יין בנונו

התכנסו ערב אחד כמה חברי יין, ואליזבת גבאי, MW, שהתארחה בארץ לכשבועיים בהם טעמה לא מעט ממה שיש לסצנת היין והאלכהול בישראל להציע. למי שדמיין את חבורת הMW כחבורת בריטים חומרי סבר, עם ידע "הידואי" על כל זן ואזור, אזי אליזבת הראתה שאפשר גם בדיוק ההפך. השיחה שקלחה חשפה דמות מרתקת שמתעניינת יותר בהקשר ההיסטורי/תרבותי של המשקה, ולראיה מושא העניין המרכזי שלה בשנים האחרונות הוא ההיסטוריה של הפ'ונץ, ועל הקשר שלו להופעה הדמקורטיה בכל מיני פינות נידחות מסביב לכדור.

האוכל בנונו טעים ומדוייק. למי שמגיע לא לוותר על הבורטה המעולה, הפיצות וכמובן הניוקי גורגונזולה.
השפעת לצערנו גבתה מאיתנו שלושה קורבנות יקרים, אבל מי שנשאר דאג לכמה בקבוקים מעניינים וטעימים מאוד.

ונעבור ליין:

2010 Rebholz 'R' Chardonnay Spatlese Trocken, Pfalz, Germany -  שרדונה מגרמניה זה לא בדיוק מחזה שכיח, והיין הזה הוא גם לא בדיוק דומה לדברים אחרים. אף רחב ומינרלי עם פרי שמרגיש קצת מתוק. הפה לעומת זאת עם רוחב טוב, אבל הוא קצת קצר עם חמיצות מאוד גבוהה שחסר בה קצת פרי. החברים מסביב לשולחן טענו שזה מזכיר להם פינו גרי, הרבה יותר משרדונה. אני חושב שזה יין מעניין מאוד.

2007 Schafer-Frohlich Bockenauer Felseneck Riesling Grosses Gewachs, Nahe, Germany - שילוב מהמהם בין פטרול למשמש באף שמרגיש רחב ומבושם. הפה מאוזן בשלמות, עם חמיצות מעולה שמגובה בפרי. טעים מאוד! דוגמה מעולה ל GG מעולה, אם כי אני אוהב את הריזלינגים שלי עם קצת יותר סוכר.

2011 Pierre Marey et Fils Corton-Charlemagne Grand Cru, Cote de Beaune, France - יצרן קטן, שמנסה לעשות יינות "גדולים". יין מאוד שטוח, בלי ריח כמעט, ועם פה חמאתי ורחב. על זה נאמר: זה לא קורטון זה קרטון...

2006 Luigi Baudana 'Baudana', Barolo DOCG, Italy - ברולו מחלקת Baudana שנמצאת באזור הכפר ס'רלונגה. מבוקבק מאז 09 על ידי משפחת ויירה (G.D Vajra) הידועה מברולו.  אף קלאסי נקי מאוד ומבושם של דובדבנים ומינרליות. הפה עדיין טאני, עם מבנה חסון ורוחב מכובד. הפרי שם ומופיע בצורה יפה בסיומת. לא מאוד מורכב, אבל נקי ויהיה טעים אחרי שהטאנין העצבני הזה יתרכך עוד קצת.

2001 Chateau Leoville Poyferre, Saint-Julien, France - מינרליות וברט. זה כל מה שיצא בהתחלה, כ20 דקות מאוחר יותר, הפרי התחיל לבצבץ לו החוצה ולהשתלב בצורה יפיפיה ביין. הטאנין המרוכך והמשולב, החמיצות הגבוהה והגוף הבינוני והמלא פרי הופכים את היין הזה לטעים בטירוף.

2001 Chateau Leoville Barton, Saint-Julien, France - הרבה יותר נקי, עם שילוב קלאסי של פרי אדום/שחור ומינרליות בורדלזית באף. הפה נקי וקלאסי, עם טאנין משולב היטב וגוף שמרגיש קצת יותר שמנמן מהפוייפרה. יותר אריסטורקטי, יותר נקי, אבל אני הלכתי לבסוף עם הפוייפרה.

2010 Ferrer Bobet, Priorat DOCa, Spain - בלנד של 70% קריניאן ו30% גרנאש מגפנים זקנות (מאוד!) בפריורט. התפיסה המקובלת של פרירוט היא של אזור יין מזעזע עם יינות כבדים, אלכהולים וריבתיים, כך שהציפייה היתה לפצצת פרי ואלכהול. האף עוצמתי ומעט אלכהולי כיאה לזנים ולאזור, מפוצץ בפרי שחור עם קצת קפה של חבית בקצוות. בפה הסיפור אחר לגמרי. חמיצות מעולה שעוטפת פרי דובדבני ולעיס שלא מרגיש חם בכלל. בסך הכל די טעים ודוגמה מעולה לאיך אפשר להכין יין נהדר באקלים ועם זנים ים תיכוניים.

2003 Chateau de Fargues, Sauternes, France - יקב נחשב מסוטרן. באף לדר, אפרסק ודבש. הפה מריר ועם חמיצות מעט נמוכה כדי לתמוך במתיקות ובעושר הפרי.