ישראל בלאן, קיץ 2015
נתחיל הפעם מהסוף.
טעימה ישראלית לבנה מוצלחת כל כך הייתה כמעט בלתי אפשרית עד השנים האחרונות.
אפשר לקרוא לזה התבגרות, אפשר להאשים את כוחות השוק, אבל המגמה בשנים האחרונות ברורה. כניסה מאסיבית של יינות לבנים ללב הקטלוג של היקבים.
התועלת ליקבים ברורה. היינות הלבנים מגיעים מהר יותר לשוק ומצריכים בדרך כלל השקעה כלכלית פחותה יותר ליקב, בגלל היישון הקצר והעובדה שיש פחות צורך בחביות עץ חדשות ליינות הלבנים (ובמקומות בהם כן משתמשים ביישון בעץ - כמו ברוב הרשימה בהמשך- השימוש הוא בדרך כלל בחביות ישנות).
בדרך גילינו שישראל יכולה להיות מדינת יין מצוינת ליינות לבנים. הסוביניון בלאן נקלט כאן מצוין, זני הרון מרגישים כאן כבר מזמן בבית ואפילו זנים מקומיים כמו דבוקי או חמדני כבר יש בשוק. אולם לא הכל ורוד. הטיפול ביינות הלבנים קשה יותר מהאדומים בעקבות רגישות גבוהה יותר לחמצון ולפגמים בעת העבודה ביקב, כך שנדרשת יד טובה ומקצועית מאחורי ההגה הינני. השיפור המתמיד באיכות היינות, על כלל האספקטים שאנחנו חווים בשנים האחרונות, שמבכר יד מקצועית על רומנטיקה יננית ניכר גם כאן ולקו הסיום שלנו הגיעו 8 יינות מצוינים, ממוקדים, עם יד טובה והרבה מאוד אופי. תודה לאסף על כיתות הרגליים שהביא אלינו את רשימת היינות המאוד מיוחדת הזו.
וליינות:
1. בר מאור, ריזלינג 2014 - טעימת בכורה ללבן הראשון שרמי בר מאור המוכשר מוציא תחת ידיו. מלון, מעט דבש והמון ריחות של ים כשברקע יש את הארומה החמקמקה הזו של עלים רטובים שיש לעתים לריזלינג. הפה מתקתק, אך עם חומצה מאזנת. יופי של דבר שמראה על יד נהדרת של יינן בעשייה. למי שמוצא לחטוף! כ-90 ש"ח. ניתן להשיג בעיקר ביקב.
2. ויתקין, גרנאש בלאן 2014 - ניסיון שני לייצר יין זני מגרנאש בלאן של יקב ויתקין. האף אגוזי מעט, עם אשכולית ועישון קל בקצוות. הפה כרגע מרגיש מעט שמנוני, עם מרירות בולטת, חומצה נמוכה ונוכחות מורגשת כרגע של עץ. הזמן והתחממותה של הכוס הוציאו ממנו פרי נוסף, אבל הוא מרגיש כרגע כיין רחב, ולא ממוקד. אולי הוא לא הכי מוכן לשתייה, אבל אני פחות התחברתי לסגנון. 125 ש"ח. גם אותו ניתן להשיג בעיקר ביקב.
3. ספרה, קונספט לבן, שרדונה 2014 - אף מורכב מאוד שמשלב בצורה נהדרת את האופי האשכולייתי של הזן עם המינרליות שיש בשרדונה טוב. הפה עם חומצה טובה ומעט מרירות בסיומת. דוגמה טובה לשרדונה מקומי איכותי, אך חסר אפקט ה'וואו' שיש לעתים ליינות של דורון. 110 ש"ח. ניתן להשיג בכל חנויות היין.
4. צרעה, שורש לבן 2014 - 100% סוביניון בלאן. המון פרי טרופי (ליצ'י, פסיפלורה), יחד עם ניחוחות מינרליים של זיעה וים. החיך רחב, עשיר, מאוזן ועם חומצה מעולה. קונסיסטנטי עם הטעימות הקודמות, מדובר בלבן רציני ביותר בכל קנה מידה. 130 ש"ח. גם אותו ניתן להשיג בעיקר ביקב.
5. דלתון, סמיון אלקוש 2012 - 100% סמיון מכרם אלקוש שבגליל. האף מינרלי, עם מעט אפרסק ודבש, הפה רחב, עשיר ומעט מלוח, אך חסרה הנקודה בה הפרי הופך את היין לממוקד. יין מוזר, מיוחד ומעניין ששווה לשים עליו יד. 99 ש"ח. ניתן להשיג בכל חנויות היין.
6. שבו, גרשון 2011 - 100% סוביניון בלאן מחלקת 'גרשון' של גבי המאופיינת באדמה ענייה מאוד. ריחות של שומשום, פלינטיות ופאנקיות משוגעת באף כבר רימזו על מקור היין. הפה חושף כרגע נפח טוב, הרבה עץ עם חומצה גבוהה ולא מעט אלכוהול. נרגע מעט מאז הפעם האחרונה שטעמתי, אבל עדיין בריון אמיתי. לבקבוק שלי אתן עוד זמן כדי לראות איך הגרשון גדל. 150 ש"ח. ניתן להשיג ביקב, או בסניף החשמונאים של דרך היין.
7. אחת, 2014 - בלנד של ויוניה ורוסן שעליו אמונה ניצן סברסקי. אפרסק, עישון קל, מעט דבש וירקרקות תבלינית. הפה עם חומצה יפה, רחב, עשיר, לא כבד אך מרגיש כאילו חסר משהו במיד פאלט. יופי של יין שמאלף את הסגנון הכבד והעשיר של צפון הרון לתוך מסגרת אלגנטית ומסוגננת. 120ש"ח. ניתן להשיג ישירות דרך האתר http://www.ahatwinery.com/
8. מיה ל'וצה, לבן 2011 -רוב מוחלט של פרנץ קולומבארד עם מעט שרדונה. אף מוזר של שמנת, פירות ומעט מרציפן. הפה עם חומצה טובה וגוף בינוני . ניסוי מעניין של קובי שניסה לתת כאן אופי מעט שונה לפרנץ קולומבארד שנוטה לכיוון ה'חד' והפריך. ניתן להשיג בעיקר ביקב.
טעימה ישראלית לבנה מוצלחת כל כך הייתה כמעט בלתי אפשרית עד השנים האחרונות.
אפשר לקרוא לזה התבגרות, אפשר להאשים את כוחות השוק, אבל המגמה בשנים האחרונות ברורה. כניסה מאסיבית של יינות לבנים ללב הקטלוג של היקבים.
התועלת ליקבים ברורה. היינות הלבנים מגיעים מהר יותר לשוק ומצריכים בדרך כלל השקעה כלכלית פחותה יותר ליקב, בגלל היישון הקצר והעובדה שיש פחות צורך בחביות עץ חדשות ליינות הלבנים (ובמקומות בהם כן משתמשים ביישון בעץ - כמו ברוב הרשימה בהמשך- השימוש הוא בדרך כלל בחביות ישנות).
בדרך גילינו שישראל יכולה להיות מדינת יין מצוינת ליינות לבנים. הסוביניון בלאן נקלט כאן מצוין, זני הרון מרגישים כאן כבר מזמן בבית ואפילו זנים מקומיים כמו דבוקי או חמדני כבר יש בשוק. אולם לא הכל ורוד. הטיפול ביינות הלבנים קשה יותר מהאדומים בעקבות רגישות גבוהה יותר לחמצון ולפגמים בעת העבודה ביקב, כך שנדרשת יד טובה ומקצועית מאחורי ההגה הינני. השיפור המתמיד באיכות היינות, על כלל האספקטים שאנחנו חווים בשנים האחרונות, שמבכר יד מקצועית על רומנטיקה יננית ניכר גם כאן ולקו הסיום שלנו הגיעו 8 יינות מצוינים, ממוקדים, עם יד טובה והרבה מאוד אופי. תודה לאסף על כיתות הרגליים שהביא אלינו את רשימת היינות המאוד מיוחדת הזו.
 |
וליינות:
1. בר מאור, ריזלינג 2014 - טעימת בכורה ללבן הראשון שרמי בר מאור המוכשר מוציא תחת ידיו. מלון, מעט דבש והמון ריחות של ים כשברקע יש את הארומה החמקמקה הזו של עלים רטובים שיש לעתים לריזלינג. הפה מתקתק, אך עם חומצה מאזנת. יופי של דבר שמראה על יד נהדרת של יינן בעשייה. למי שמוצא לחטוף! כ-90 ש"ח. ניתן להשיג בעיקר ביקב.
2. ויתקין, גרנאש בלאן 2014 - ניסיון שני לייצר יין זני מגרנאש בלאן של יקב ויתקין. האף אגוזי מעט, עם אשכולית ועישון קל בקצוות. הפה כרגע מרגיש מעט שמנוני, עם מרירות בולטת, חומצה נמוכה ונוכחות מורגשת כרגע של עץ. הזמן והתחממותה של הכוס הוציאו ממנו פרי נוסף, אבל הוא מרגיש כרגע כיין רחב, ולא ממוקד. אולי הוא לא הכי מוכן לשתייה, אבל אני פחות התחברתי לסגנון. 125 ש"ח. גם אותו ניתן להשיג בעיקר ביקב.
3. ספרה, קונספט לבן, שרדונה 2014 - אף מורכב מאוד שמשלב בצורה נהדרת את האופי האשכולייתי של הזן עם המינרליות שיש בשרדונה טוב. הפה עם חומצה טובה ומעט מרירות בסיומת. דוגמה טובה לשרדונה מקומי איכותי, אך חסר אפקט ה'וואו' שיש לעתים ליינות של דורון. 110 ש"ח. ניתן להשיג בכל חנויות היין.
4. צרעה, שורש לבן 2014 - 100% סוביניון בלאן. המון פרי טרופי (ליצ'י, פסיפלורה), יחד עם ניחוחות מינרליים של זיעה וים. החיך רחב, עשיר, מאוזן ועם חומצה מעולה. קונסיסטנטי עם הטעימות הקודמות, מדובר בלבן רציני ביותר בכל קנה מידה. 130 ש"ח. גם אותו ניתן להשיג בעיקר ביקב.
5. דלתון, סמיון אלקוש 2012 - 100% סמיון מכרם אלקוש שבגליל. האף מינרלי, עם מעט אפרסק ודבש, הפה רחב, עשיר ומעט מלוח, אך חסרה הנקודה בה הפרי הופך את היין לממוקד. יין מוזר, מיוחד ומעניין ששווה לשים עליו יד. 99 ש"ח. ניתן להשיג בכל חנויות היין.
6. שבו, גרשון 2011 - 100% סוביניון בלאן מחלקת 'גרשון' של גבי המאופיינת באדמה ענייה מאוד. ריחות של שומשום, פלינטיות ופאנקיות משוגעת באף כבר רימזו על מקור היין. הפה חושף כרגע נפח טוב, הרבה עץ עם חומצה גבוהה ולא מעט אלכוהול. נרגע מעט מאז הפעם האחרונה שטעמתי, אבל עדיין בריון אמיתי. לבקבוק שלי אתן עוד זמן כדי לראות איך הגרשון גדל. 150 ש"ח. ניתן להשיג ביקב, או בסניף החשמונאים של דרך היין.
7. אחת, 2014 - בלנד של ויוניה ורוסן שעליו אמונה ניצן סברסקי. אפרסק, עישון קל, מעט דבש וירקרקות תבלינית. הפה עם חומצה יפה, רחב, עשיר, לא כבד אך מרגיש כאילו חסר משהו במיד פאלט. יופי של יין שמאלף את הסגנון הכבד והעשיר של צפון הרון לתוך מסגרת אלגנטית ומסוגננת. 120ש"ח. ניתן להשיג ישירות דרך האתר http://www.ahatwinery.com/
8. מיה ל'וצה, לבן 2011 -רוב מוחלט של פרנץ קולומבארד עם מעט שרדונה. אף מוזר של שמנת, פירות ומעט מרציפן. הפה עם חומצה טובה וגוף בינוני . ניסוי מעניין של קובי שניסה לתת כאן אופי מעט שונה לפרנץ קולומבארד שנוטה לכיוון ה'חד' והפריך. ניתן להשיג בעיקר ביקב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה