ביקור ביקב ויתקין

קריניאן, סירה, קולמברד, פטיט סירה, מרסלאן וגרנאש.

אם היינו יכולים לחזור בזמן לתחילת שנות ה-2000 ולשאול מנהל של יקב ישראלי ממוצע האם הוא מאמין שאלה יהיו השמות החמים בתעשיית היין הישראלית של 2015, התשובה כנראה היתה מלווה בצחקוק משועשע ובתהייה כמה שתינו.

הסיבה לכך מורכבת. לפטיט סירה, קריניאן וקולמברד עבר ארוך ומפואר בתעשייה הישראלית. זנים אלו הצליחו להגיע לאיכות סבירה גם כאשר שם המשחק היה כמות היבול שהכרם ידע לתת ולא איכותו. כפועל יוצא פגש הצרכן הישראלי בשנים אלה את הזנים האמורים בגזרת היינות הזולים והם בתורם נתפסו כזנים נחותים יותר. סיבה נוספת לבעיה המיתוגית נעוצה בכך בשסוף המאה הקודמת השתלטו הזנים הבין-לאומיים (קברנה, מרלו, שרדונה) על השוק העולמי ונתפסו כיינות איכותיים וטובים יותר.

15 שנים בעתיד ואנחנו בעיצומה של מהפכה שמציבה דווקא את הזנים האלה במרכז הבמה; הם מתאימים יותר לאקלים שלנו, ממותגים כיינות עם סיפור, הם יוצרים עניין רב ובמקרים רבים משקפים בצורה טובה יותר את הטרואר הייחודי של אזורי הגידול שלנו. בונוס נוסף הוא שבחלק מהמקומות נמצאים כרמים ותיקים יחסית שנותנים פרי טוב מאוד כבר היום מבלי שהכורמים יאלצו לחכות עד שהכרם יגדל.

לחלק מהמגמה אחראי יקב ויתקין, שמיומו הראשון חרט על דגלו עשיית יין מזנים 'דחויים'. קברנה, מרלו ושרדונה לא תמצאו בפורטפוליו של היקב, אבל קריניאן, פטיט סירה, ריזלינג וקברנה פרנק נמצאים בליבת העשייה. 14 שנה עברו מאז הבציר הראשון, ובחודשים האחרונים עבר היקב למתקן חדש ומודרני במושב, הזדמנות טובה לקפוץ לבקר ולראות מה חדש.

מתקנים מרשימים
אז החדשות הן שהיקב התקדם והפך להיות אחד מיקבי הבוטיק עם המתקנים המרשימים ביותר שיש. פוטנציאל הייצור הוא של כ-250 אלף בקבוקים, אבל הכוונה היא כרגע לגדול לאט עד לאזור ה-150 אלף. בכמויות האלה, גם בויתקין הבינו שצריך כשרות ליין, כך שמהבציר הנוכחי כל היינות יהיו כשרים. חדשות משמחות נוספות הן שאסף פז שליווה את היקב מאז יומו הראשון, חזר למשרה מלאה ביקב. 

אסף למד ייננות בצרפת ומאז הספיק לעבוד בכרמל, בנימינה וברקן, כאשר אחרי הבציר האחרון הוא החליט לחזור חזרה ליקב המשפחתי כדי לתת את מלוא הקשב שלו לכרמים וליין. נראה כי יש הפתעות נוספות שמצפות לנו בשנים הקרובות, החל מנטיעות מעניינות של פטיט סירה גלילי וכלה בניסיונות מעניינים עם גרנאש. 


ויתקין, מסע ישראלי לבן 2015 (טעימת מיכל) - בלנד של גרנאש בלאן, רוסאן, ויונייה, קולמברד ומעט גוורצטרמינר שמבטא את המיקוד של היקב בזנים ה 'אחרים'. פרשי מאוד, עם פרי לבן טרי ומעט ירקרק. הפה עם חומצה נהדרת, הדרי ועם נפח טוב. הסיומת מעט קצרה, והיה לי חסר משהו במיד-פאלט, אבל זה יופי של יין, מעניין וטעים. שווה לחכות!

אסף פז
ויתקין, מסע ישראלי ורוד 2015 (טעימת מיכל) - גרנאש עם מעט קריניאן, מחלקות שגודלו במיוחד למטרה זו. הצבע מהמם: ורוד חיוור מאוד, רחוק מאוד מיינות הרוזה המקובלים אצלנו. האף נקי מאוד, עם תות שדה ומינרליות עדינה. הפה חמצמץ, מאוזן, עם טעמי פרי טובים וסיומת בינונית. רוזה מוקפד, עם יד נהדרת שלא מנסה להרשים - אלא להיות מדויק ומאופק . בעיניי זה אחד מיינות הרוזה הטובים שטעמתי בישראל.

ויתקין, מסע ישראלי אדום 2013 - שליש קריניאן והשאר סירה. שוקולד, פרי אדום  וירקרקות של תיבול גלילי. שוב, חומצה טובה ונפח טוב, אך בפה יש מתיקות מסוימת. אסף טוען שבאופן מפתיע היין מתיישן נהדר ונראה לי שאכן יש כאן מספיק "יין" בשביל להתפתח ולגלות צדדים חדשים. יין טוב, אך חסר בעיניי את המורכבות והייחוד של אחיו לסדרה. 

ויתקין, ריזלינג 2014 - אסף סיפר שבזמן שתכנן לבצע את הבלנדינג ליין הסופי, הוא הוזמן לגרמניה שם התארח ביקב התאום של ויתקין Weingut Georg Mosbacher, וניצל את ההזדמנות כדי לבנות את הבלנד יחד עם אומני הריזלינג מהפאלץ. לא יודע אם זה עזר או לא, אבל התוצאה היא אולי הריזלינג הטוב והנקי ביותר שטעמתי מויתקין בשנים האחרונות. האף רענן, מלא בריחות של לים, אשכולית ועלים רטובים. הפה חד, עם חומצה יפה ונפח בינוני. דחוס מאוד כרגע, אבל נראה שבעוד כמה שנים, ישתחרר ויראה את הפרי הטוב שיש בו. 

ויתקין, קברנה פרנק 2011 - שוקולדי , אלכוהול, פרי אדום ותיבול ירקרק שמזכיר יותר עשבי תיבול מהריחות הירוקים האופייניים לזן. בפה גוף בינוני עם חומצה מצוינת, טאנין איכותי ונוכח והרבה פרי ותיבול. כרגע דחוס מאוד, אבל זה יין מורכב ואלגנטי עם פוטנציאל יפה מאוד לעתיד. הכי בורגון שיש לויתקין להציע.

ויתקין, קריניאן 2011 - גם כאן העץ כרגע נוכח, אבל יחד איתו יש מעט 'לכלוך', בשרניות, עישון ופרי אדום. בפה הטאנין עוצמתי אך מגובה בפרי ובסיומת ארוכה ונדיבה. יין "ערס-פואטי", עוצמתי, גס אך מלא קסם.

ויתקין, פטיט סירה 2010 - שוקולדי, בשרני ועם ריחות של תה שחור. הפה עם טאנין נוכח כצפוי, חד, עם חומצה טובה ופרי אדום. מרגיש מעט חד מימדי, אבל מאמין שיתפתח בעוד כמה שנים. לחובבי הזן.

לסיכום - רביעיה מלאת אופי ועניין, שבה כל אחד ימצא את הפייבוריט שלו. אני אהבתי את הפרנק והריזלינג שנותנים הופעה מעודנת ואלגנטית.


תגובות

רשומות פופולריות